חדשות

נייר עמדה חדש ומפורט: אבחנה וטיפול במחלת הכבד השומני

החברה הישראלית לחקר הכבד והאיגוד לאנדוקרינולוגיה מציגים את גורמי הסיכון למחלת הכבד השומני, זיהוי וטיפול בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, אלגוריתם לזיהוי מחלת כבד מתקדמת והנחיות לשינוי אורחות חיים

פרופ' אמיר שלומאי, מנהל מחלקה פנימית ד' ב"בילינסון", יו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד. ״מחלת הכבד השומני הופכת להיות אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם". צילום: דוברות "בילינסון"

נייר עמדה חדש, יוזמה של החברה הישראלית לחקר הכבד והאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה, העוסק באבחנה ובטיפול במחלת הכבד השומני, פורסם בראשית החודש.

מחלת הכבד השומני היא מחלה נפוצה ביותר ששכיחותה עלתה באופן דרמטי בשנים האחרונות. ההערכה היא שיותר מ-30% מהאוכלוסיה בעולם המערבי סובלים מכבד שומני, ורוב הלוקים במחלה ככל הנראה אינם מודעים כלל למחלתם. המחלה קשורה להשמנת יתר ולשאר מרכיבי התסמונת המטבולית, הכוללים בין היתר תנגודת לאינסולין או סוכרת, הפרעות בשומני הדם ויתר לחץ דם. לחלק ניכר מהחולים יש גם סיפור משפחתי מובהק של המחלה.

האתגר המרכזי העומד בפני הרופאים המטפלים כיום הוא לא רק זיהוי הלוקים במחלת הכבד השומני, אלא גם, ואולי בעיקר, זיהוי וטיפול בגורמי סיכון קרדיווסקולריים נלווים וכן זיהוי מוקדם של חולים המפתחים מחלת כבד מתקדמת על שלל סיבוכיה. חולים אלה עשויים להיות א-תסמיניים במשך שנים רבות ולהיות מאובחנים  לראשונה עקב סיבוך מסכן חיים של שחמת, כגון דמם חריף מדליות או מיימת, או עקב סרטן הכבד.

נייר העמדה, שהוא יוזמה משותפת בהובלתם של פרופ׳ אמיר שלומאי, יו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד ופרופ׳ הילה קנובלר מהאיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה, פורסם על ידי המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית. כותבי המסמך הם מומחים משני האיגודים ובהם פרופ׳ קנובלר, פרופ׳ שירה זלבר-שגיא, ד״ר יואל טולדנו, ד״ר חני ישועה, פרופ׳ ריפעת ספדי, ד״ר עידית דותן, פרופ׳ זיו בן ארי, פרופ׳ אורן שיבולת ופרופ׳ שלומאי.

חקר הכבד, כבד שומני. אילוסטרציה

נייר העמדה כולל פירוט של גורמי הסיכון למחלת הכבד השומני, דרכי זיהוי וטיפול בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים הנלווים, אלגוריתם לזיהוי של אוכלוסית החולים המוגדרים כ״מתקדמים מהירים״, העלולים לפתח במהירות מחלת כבד מתקדמת, והנחיות הקשורות לטיפול במחלת הכבד השומני.

הטיפול מורכב בעיקרו משינוי אורחות חיים ואיזון גורמי סיכון. כך לדוגמה, יש רופאים שחוששים מטיפול בסטטינים בחולים עם הפרעה קלה באנזימי הכבד על רקע כבד שומני. זאת, למרות שטיפול זה הוכח לא רק כבטוח אלא אפילו נדרש, עקב הסיכון המוגבר לפתח מחלות קרדיווסקולריות.

אכן, סיבת התמותה העיקרית של חולי הכבד השומני היא מחלות לב וכלי דם למרות שחלק  קטן אך משמעותי מהחולים במחלה יפתחו מחלת כבד מתקדמת, העלולה להוביל לשחמת הכבד על סיבוכיה ואף לסרטן הכבד.

לדברי פרופ׳ שלומאי: ״מחלת הכבד השומני הופכת להיות לא רק מחלת הכבד השכיחה ביותר, אלא אף אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם בכלל. ביטוי מוחשי לכך משתקף בנתונים המצביעים על כך כי מחלת הכבד השומני תופסת את מקומה כסיבה הנפוצה ביותר להשתלת כבד בעולם המערבי ודוחקת את המחלות ה'וותיקות' האחרות, כגון הפטיטיס C ו-B.

"התחום מתפתח במהירות רבה, והצפי הוא שמלבד הטיפול החשוב בשינוי אורחות חיים, בעתיד הקרוב יאושרו תרופות ספציפיות לחולים בכבד שומני, כולל אלה הלוקים במחלת כבד מתקדמת. בחודש מרץ האחרון אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, תרופה בשם resmetirom לטיפול בחולי כבד שומני עם פיברוזיס של הכבד וכנראה שזו רק הסנונית הראשונה", מציין פרופ' שלומאי.

״נייר עמדה זה נכתב, בין היתר, לאור הנחיות מהאיגודים המקצועיים הבינלאומיים. אנו רואים בפרסום נייר העמדה הישראלי צעד מתבקש בזמן הנכון להעלאת המודעות ולעדכון מקצועי לכלל אנשי הרפואה והפארה-רפואה המטפלים במחלת הכבד השומני", מסכם פרופ' שלומאי. "המחלה דורשת בראש ובראשונה מודעות, התעדכנות רציפה כמו גם טיפול רב צוותי מקצועי ארוך שנים".

נושאים קשורים:  חדשות,  חקר הכבד,  פרופ׳ אמיר שלומאי,  פרופ׳ הילה קנובלר,  נייר עמדה,  כבד שומני
תגובות
22.04.2024, 08:15

מדוע בכתבה לא רושמים את המסקנות העיקריות של נייר עמדה זה?