מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מראה כי בשל הדומיננטיות הגברית במדע הגינקולוגי, עיקר המחקרים מתמקד בילודה וברבייה ולא בבריאותן של הנשים. המחקר, שכלל מיפוי של כתבי העת המדעיים בגינקולוגיה, העלה כי מרבית כתבי העת עוסקים בפריון, הריון, עוברים ולידה. מנגד, נושאים שהם מהותיים הרבה יותר לאיכות חייהן של הנשים זוכים להתייחסות מועטה בלבד, הן במחקר והן בקליניקה.
עוד בעניין דומה
מהמחקר עולה שבין הנושאים שנדחקים לשוליים ניתן לציין מחלות ופגיעות במערכות השרירים והעצבים באגן ובאיברי המין, ההנאה המינית, זכויות ואוטונומיה בלידה, גיל המעבר והשנים שאחריו, הקשר בין המחזור החודשי למערכת החיסון, ועוד. המחקר נערך על ידי ד"ר נטע אבנון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ופורסם בכתב העת Nature Reviews Urology.
לדברי ד"ר אבנון, "כבר קרוב לאלף שנה שהגינקולוגיה נתונה בידיהם של גברים, וזהותם המגדרית משפיעה על כל מה שמתרחש בתחום, כולל המחקר והטיפול הרפואי. גם אם אינם מודעים לכך וכוונותיהם טובות, גברים מוטים באופן היסטורי לראות בגוף האישה מנגנון לייצור תינוקות ולסיפוק צורכי הגבר. הגיע הזמן שנשים ייתנו את הטון בתחום שאמור לדאוג להן ולבריאותן".
"מומלץ מאוד להפריד בין תחום המיילדות, העוסק בפריון, הריון, עוברים ולידה, לבין הגינקולוגיה שאמורה להתמקד בבריאות האישה, כך שהדאגה לעובר/ית לא תבוא על חשבון השמירה על בריאותה של האם"
ד"ר אבנון מסבירה שכמו כל פעילות אנושית, גם המדע והרפואה בכלל, ומדע הגינקולוגיה בפרט, אינם ניטרליים, אלא מושפעים מהעמדות החברתיות של האנשים המייצרים אותם. במקרה של גינקולוגיה, מדובר במדע רפואי שנועד מעצם מהותו לטפל בנשים, אך עוצב ונוהל בידי גברים מאז ייסודו לפני כ-800 שנה. בעת העתיקה היה מקובל שנשים טיפלו בנשים, והן אף כתבו ספרים בנושא, אך בימי הביניים דחקו הגברים את רגליהן בהדרגה. מאז המאה ה-16 הם השולטים בתחום ולכן הם גם אלה שקובעים אילו נושאים נחשבים ל"מעניינים" וראויים למחקר.
כדי לבחון מהו אובייקט המחקר העיקרי של המדע הגינקולוגי ולאן מופנים המאמצים המדעיים, בחרה ד"ר אבנון במדד רב משמעות: שמות כתבי העת המדעיים הבינלאומיים העוסקים בתחום הגינקולוגיה והמיילדות ואשר משקפים גם את אופי המחקרים המופיעים בכתבי עת אלה. לצורך זה היא הסתמכה על רשימת כתבי עת שמופיעה ב-Journal of Citation Reports, מאגר מידע המספק מידע כללי וסטטיסטי על כתבי עת מדעיים בעולם.
התוצאות היו חד משמעיות: מבין 83 כתבי עת הרשומים בקטגוריה, 49% מוקדשים אך ורק לפריון, להריון, לעוברים וללידה; 24% עוסקים בשני התחומים - גינקולוגיה ומיילדות; 12% בלבד עוסקים בבעיות בריאות באיברי המין הנשיים שאינן קשורות לתפקודי הרבייה שלהן; 6% בשדיים; 5% בסרטן גינקולוגי ורק 4% (שלושה כתבי עת) מתמקדים בבריאותן של נשים לפני או אחרי שנות הפוריות, כולל גיל המעבר.
"עד היום, התפקוד המיני של איברי המין הנשיים נלמד באופן שטחי ביותר בבתי הספר לרפואה, ואף שמספר הרופאות היגנקולוגיות הולך וגדל (בארה"ב הן כבר עולות במספרן על עמיתיהן הגברים), השכלתן עדיין מתבססת על מסורות גבריות עתיקות"
כדוגמה להטיה המגדרית מתארת ד"ר אבנון שערוריה רפואית-מדעית מהשנים האחרונות: ב-2019 אסרה רשות התרופות האמריקאית (FDA) את השימוש ברשת לתיקון צניחה של שלפוחית השתן – ניתוח גינקולוגי נפוץ מאז שנות ה-50 של המאה שעברה, שגרם לתחלואה קשה ואף לעשרה מקרי מוות מתועדים בארה"ב. לדבריה, התערבות הרגולטור עקב אקטיביזם של המטופלות מעידה על כך שהמדע הגינקולוגי כשל לאורך שנים בהערכה אובייקטיבית של תוצאות הניתוח ושהעוסקים במדע ייצגו באופן מוטה את השלכות הניתוח בפרסומיהם.
לאור ממצאי המחקר מעלה ד"ר אבנון מספר הצעות מהותיות לשיפור: "מומלץ מאוד להפריד בין תחום המיילדות, העוסק בפריון, הריון, עוברים ולידה, לבין הגינקולוגיה שאמורה להתמקד בבריאות האישה, כך שהדאגה לעובר/ית לא תבוא על חשבון השמירה על בריאותה של האם. יש לכלול בלימודי הרפואה פרק משמעותי של לימודי מגדר ולעדכן באופן יסודי פרוטוקולי טיפול קיימים כך שיתמקדו בנשים ובצורכיהן, ולא בצרכים של עוברים, של בני זוגן או של הרופאים עצמם". בנוסף ד"ר אבנון טוענת שיש צורך בחקיקה ובהליכים משפטיים, במיוחד בבתי הדין לזכויות אדם, שיגנו על זכותן של נשים לבריאות ולטיפול רפואי מיטיב.
לסיכום, ד"ר אבנון מדגישה: "הגיע הזמן להקשיב לקולן של הנשים ולהרחיב את המחקר בנושאים הנוגעים לבריאותן, שהוזנחו ברפואת הנשים. עד היום, התפקוד המיני של איברי המין הנשיים נלמד באופן שטחי ביותר בבתי הספר לרפואה, ואף שמספר הרופאות הגינקולוגיות הולך וגדל (בארה"ב הן כבר עולות במספרן על עמיתיהן הגברים), השכלתן עדיין מתבססת על מסורות גבריות עתיקות. כמו כן, כדי לשנות את המצב הנוכחי יש להכשיר רופאות/ים כך שיכירו בבריאות האישה ובמיניותה כנושא העיקרי ברפואת נשים (בניגוד להתמקדות ברבייה) ויתייחסו בכבוד למטופלות, לרבות מתן דגש על חוויית המטופלת בהקשרים גינקולוגיים, כולל עדכון של המכשירים, הטכנולוגיות וחוויית הבדיקה והטיפול".